Setup Menus in Admin Panel

רפואה בנשמה

יתרונות התוכנית הארבע שנתית

יתרונות התוכנית הארבע שנתית

ישנם לא מעט יתרונות ביניהם משך התוכנית, מבנה התוכנית, עלות שכר הלימוד ועוד. אנו ברפואה בנשמה ריכזנו עבורכם את עיקרי הדברים:

משך לימודי התוכנית הארבע שנתית

התוכנית הארבע שנתית הינה 4 שנים (+שנת סטאז’) ולכן כדי לסיים את הלימודים בהצלחה ולקבל את התואר הנכסף דוקטור לרפואה עליכם ללמוד במשך 5 שנים. התוכנית השש שנתית לעומת זאת, משך הלימודים הוא 6 שנים (+שנת סטאז’) ולכן מדובר על 7 שנים.

נדגיש כי בחישוב זה ההבדל הוא של שנתיים, אך פער זה יכול להצטמצם בקלות לאור הליך הקבלה. אם ברשותכם ציון פסיכומטרי גבוה בתוקף (מעל 720), וממוצע בגרות גבוה (מעל 110) או ממוצע תואר גבוה (מעל 93)- ייתכן שכדאי לשקול גם רישום ללימודים בתוכנית השש שנתית.

מבנה התוכנית

לקריאה על מבנה התוכנית הארבע שנתית לרפואה. מבנה תוכנית הלימודים גם מהווה יתרון לתוכנית הארבע שנתית על פני השש שנתית. התוכנית הארבע שנתית אומנם עמוסה ודחוסה יותר, אך עיקר הלימודים מתמקד במקצוע הרפואה ולא מקצועות פארא-רפואיים או מדעיים כגון, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מתמטיקה ועוד.

בנוסף, ישנם הבדלים בין תוכנית הלימוד בפקולטה לרפואה בצפת לבין הפקולטה לרפואה בתל אביב. לקריאה על תוכנית הלימודים בצפת, ולקריאה על תוכנית הלימודים בתל אביב.

משך הליך הקבלה לתוכנית הארבע שנתית

רוב הסטודנטים לרפואה בתוכנית הארבע שנתית אינם מתקבלים בניסיון הראשון שלהם. ישנם לא מעט סטודנטים שצלחו את הליך הקבלה בפעם הראשונה, אך עם זאת משך הליך הקבלה עומד בממוצע על 2-3 שנים ותלוי במספר גורמים:

  1. הרקע האקדמי מועמדים שמגיעים מתחומי מדעי החיים אינם צריכים להשלים את קורסי הליבה (או לכל הפחות להשלים קורסים בודדים- יחסוך שנה-שנתיים). בנוסף, יש לכך חשיבות לגבי מבחן הידע שבודק את הידע וההבנה בבחינה המבוססת על קורסי הליבה- ישנו יתרון לסטודנטים בתואר במדעי החיים המקבלים רקע נרחב יותר מסטודנטים שרק השלימו את קורסי הליבה.

    לא למדתם תואר במדעי החיים? אל חשש!

    ישנם סטודנטים לרפואה בתוכנית שהגיעו מתוכניות רבות ומגוונות- החל מבוגרי כלכלה, משפטים, הנדסת תוכנה, בוגרי צה”ל מיחידות מובחרות כגון טייסים ועוד.
    נתון מעניין ומפתיע– הציון הגבוה ביותר בבחינת ה-GRE (הוחלף כיום ע”י מבחן הידע) הושג ע”י מועמד שאינו למד מדעי החיים.
    מה זה אומר? הכנה נכונה לבחינה תוביל להצלחתכם!

  2. מצוינות אקדמית ישנה קורלציה מסוימת בין סטודנטים מצטיינים בביולוגיה אוניברסיטאות הגדולות בארץ לבין ציונים גבוהים בבחינת הידע (או ב-GRE)- נתון שאינו מפתיע כי בחינת הידע היא בנושאי הביולוגיה. אחוז גדול מהסטודנטים בפקולטות לרפואה בתל אביב ובצפת מגיעים מהאוניברסיטאות הגדולות בארץ ובעיקר מאונ’ תל אביב והאונ’ העברית.
  3. מועד התחלת הליך הקבלה האם המועמד/ת במהלך התואר או מספר שנים לאחריו? הזמן המומלץ להתחיל ללמוד הוא בחודשי הקיץ בסוף שנה ב’ ללימודי התואר הראשון, כך שהחומר שלומדים טרי ויעזור להגיע מוכנים לבחינת הידע. ככל שעובר הזמן מקורסי הליבה כך נוטים לשכוח את חומר הלימוד ולכן ייתכן שתדרש השקעה גדולה יותר לאחזר את הידע שנצבר בתואר.
  4. גיל הגיל באופן כללי אינו משחק תפקיד בהליך הקבלה. הגיל המבוגר ביותר בתוכנית הינו כ-45. ישנם לא מעט סטודנטים בני גיל 35+. ממוצע הגילאים עומד על כ-28. עם זאת, ממוצע הגילאים קטן יותר עם השנים (בכל זאת קל יותר למי שיש פחות מחויבויות כמו עבודה ומשפחה). הגיל הממוצע בתוכנית הארבע שנתית גדול בכ-4-5 שנים מהתוכנית השש שנתית (ללא העתודאים).
  5. יכולת כלכלית/עבודה– משרה מלאה? משרה חלקית? להתפטר? הכל תלוי ביכולת הכלכלית והמחויבויות של המועמד. ישנם מועמדים המתקבלים עם משרה מלאה, חלקית וכאלו שלא עובדים כלל.
    כמובן שעדיף לא לעבוד ולהתמקד רק בבחינת הידע, 
    אך לצערנו המציאות קשה ולא תמיד מאפשרת זאת. המלצתנו היא לנסות לחסוך לפני ולפנות כמה שיותר זמן לכ-7 חודשי למידה, ולכל הפחות בחודש האחרון לפני מבחן הידע לא לעבוד כלל. לצערנו, לא תמיד כובד המבחן נלקח בחשבון בשיקולי המועמדים. מבחן הידע (ו-GRE בעבר) הינם סדר גודל של כ-50% מתואר הלימוד. מסיבה זאת רבים מהמועמדים לא מגיעים מספיק מוכנים לבחינה מה שגורר ניסיונות קבלה חוזרים. המלצתנו מסיבה זאת היא ללמוד כמה שיותר מוקדם וכמה שיותר. אין דבר כזה ללמוד יותר מדי, אלא רק ללמוד פחות מדי. ניתן להמחיש את חשיבות משך הלמידה ע”י משוואת מהירות הלמידה:
    ידע = מהירות הלמידה * זמן. מהירות הלמידה היא יחסית קבועה, אפשר לשפר אותה במקצת (בקורס שלנו תלמדו כיצד להתייעל). לכן, בכדי להגדיל באופן משמעותי את הידע שלנו נצטרך להגדיל את משך הזמן ללמידה.
  6. משפחה “ילדים ובני זוג זה לא קיר, אני סטודנטית לרפואה +3 נעים להכיר!”
    ישנם סטודנטים לרפואה אפילו עם מספר ילדים. אומנם רוב הסטודנטים וסטודנטיות הם רווקים/רווקות, אבל בהחלט יש סטודנטים בעלי משפחות. האמת, שבמשך הלימודים חלק ניכר מהסטודנטים מתחתנים ומקימים משפחה. צפו לגל חתונות בחופשות ובכי תינוקות בהרצאות בכיתה 🙂
  7. יכולת לימודית אישית זמן הלמידה הנדרש משתנה בין מועמדים שונים בהתאם ליכולת הלימודית של המועמד/ת (כמובן שיש קשר לרקע ממנו מגיעים). אם אתם חושבים שתדרשו לזמן למידה ממושך יותר כדי להטמיע את חומר הלימוד- התכוננו לכך בהתאם והגדילו את משך הלמידה שלכם!

מוטיבציה והתמדה הן מילות המפתח!

לאורך הדרך האקדמית סטודנטים רבים רוצים ללמוד רפואה ומתחילים לימודים בתוכניות שונות למען מטרה זו. לצערנו, סטודנטים רבים מתייאשים מדרך זו ומסיבה זו נושרים בשלב מוקדם (בשלב התואר הראשון או קורסי הליבה). הנשירה בדרך לתואר ברפואה לא נפסקת שם. ישנם סטודנטים שנושרים גם לאורך תהליך הקבלה עצמו (לאחר 1-2 בחינות מיון).

מילות המפתח לקבלה הן מוטיבציה והתמדה! אנו לא מכירים סטודנטים לרפואה שויתרו. אנו מכירים מועמדים לרפואה שויתרו על תהליך הקבלה ולכן הם לא התקבלו. נשמע מעט מצחיק…. אבל זה המצב. ישנם מועמדים שלא ויתרו במשך 4 שנים וכיום הם כבר סטודנטים לרפואה.

הניסיון הרב שלנו מלמד שאם משקיעים בהליך הקבלה, ועם השנים של ההתמודדות לתוכנית, משפרים את הציונים! כן, את כולם!
לכן מילות המפתח הן מוטיבציה והתמדה!

שכר הלימוד

התואר דוקטור לרפואה מוגדר כתוכנית לתואר שני ולכן שכר הלימוד בתוכנית עומד על כ-14,500 ש”ח בשנה יחד עם התוספות לשכר הלימוד. העלות של התוכנית הארבע שנתית תסתכם בכ-58,000 ש”ח, ללא הוצאות נלוות של ספרי לימוד ומחשב.
העלות של התוכנית השש שנתי תסתכם בכ-76,500 ש”ח (3*11,000 + 3*14,500).

בהנחה שאין בידיכם תואר ראשון, יש להוסיף עוד 3-4 שנות לימוד, לכן כדאי לשקול רישום ללימודים בתוכנית השש שנתית- גם הדרך לתואר דוקטור לרפואה וודאיתיותר, וגם פחות זמן ופחות כסף.
במידה ויש בידיכם תואר ראשון וכעת בחרתם ללכת לרפואה, אין ספק שעדיף ללכת לכיוון של התוכנית הארבע שנתית (ולשקול רישום לתוכנית השש שנתית במידה ויש לכם ציוני פסיכומטרי/בגרות/תואר מתאימים- ראו למעלה ב”משך התוכנית”).

למי מתאימה התוכנית?

  1. מועמדים ללא תואר ראשון שלא התקבלו לתוכנית השש שנתית או שויתרו מראש על התוכנית השש שנתית, כי העדיפו להשקיע את הזמן בלימוד לתואר ולא לשיפור בגרויות ופסיכומטרי, תהליך שיכול לקחת כשנתיים.
    מועמדים רבים מבינים כיום כי עדיף לסיים 3 שנות לימוד ולצאת עם תואר אקדמי ביד, מאשר לנסות במשך שנתיים להתקבל לתוכנית השש שנתית ואולי לא לצלוח ואז להתחיל תואר אקדמי אחר.
    תואר ראשון כיום אינו מספיק בתחומים רבים (למעט תחומי הנדסה, משפטים ועוד) וסטודנטים אלו יבצעו תואר המשך או יעברו הסבה למקצוע אחר.
    ניתן כמובן לבחור גם בתואר דו חוגי או תואר כפול ובכך להכין עצמכם למקצוע אחר.
  2. מועמדים בעלי תואר ראשון או יותר בעברם, או במהלכו ששינו את דעתם ורוצים לעסוק בהמשך ברפואה.
  3. מועמדים הרוצים לעסוק במחקר רפואי קליני, המגיעים מתחומי מחקר קרובים- בד”כ מדובר בתארי M.Sc ו-PhD.
  4. עתודאים בעלי תואר ראשון– בשנים האחרונות כמות הסטודנטים העתודאים גדלה, במיוחד לאחר ההסכם של צה”ל עם הפקולטה לרפואה בצפת של אונ’ בר אילן.

לקריאה מורחבת על דרישות התוכנית הארבע שנתית.

© כל הזכויות שמורות לפרויקט רפואה בנשמה 2014-2017

Setup Menus in Admin Panel

מעבר לסרגל הכלים